(עדיף שלא ייראו את פניו)
1. האם ללברון ישנה בעייה מנטלית?
המשחק האחרון של לברון נגד הבוסטון סלטיקס היה אחד הגרועים ביותר שלו בפלייאוף בקריירה.
SB NATION ניסה לתת 10 סיבות למשחק גרוע כזה של לברון. דבר כזה לא קורה לשחקנים ברמתו. זה לא קרה אף פעם למייקל ג'ורדן, ללארי בירד, לקובי בריאנט, לקאווי לינארד, או לסטף קרי במשחק פלייאוף בגמר האזורי.
זה אפילו לא היה משחקו הגרוע ביותר. הגרוע ביותר היה ב-7 ליוני, 2011 בדאלאס.
מיאמי הגיעה בהובלת משחקים 2-1 כשהיא נראית מצויין אחרי המשחק השלישי בדאלאס שמיאמי ניצחה 88-86 והחזירה לעצמה את היתרון הביתי אחרי שאיבדה אותו במשחק השני בבית. היא היתה מוכנה לנצח משחק נוסף מהשניים הבאים בדאלאס, ואז לנצח את המשחק ה-6 בבית, ולהביא אליפות ראשונה ללברון.
מיאמי שיחקה טוב, טוב מספיק לנצח, מלבד משחקו של שחקן אחד: לברון ג'יימס. הוא היה גרוע. יותר מגרוע – זיבורי. הוא שיחק כאילו הכדור שוקל 50 ק"ג ובוער מאש. הוא לא רצה את הכדור. הוא כאילו ברח ממנו ונמנע מלהיות מעורב. הוא סיים את המשחק 3 מ-11 עם 8 נק'. ומיאמי הפסידה 83-86 למרות כל מה שדוויין ווייד וכריס בוש ניסו לעשות ועשו. במשחק החמישי בדאלאס לברון היה קצת יותר טוב כשקלע 17 נק' ב-8 מ-21 אבל לא טוב מספיק לעזור להיט לנצח. כשמיאמי מפגרת 2-3 במשחקים היא חזרה הביתה למשחק ששי, משחק שהייתי בו, כמה מטרים מהפארקט. ה-21 נק' שלברון קלע נותנים רושם ראשון שהוא היה טוב. לפחות בינוני-פלוס.
ובכן, הוא היה איום. הוא קטף 4 ריב' וחילק 6 אסיסטים, אך הוא היה השחקן שאני זוקף את ההפסד לחובתו כשהוא היה 24- כששיחק, איבד כדורים, לא שמר, ופחד לזרוק.
אותו לברון ראיתי שלשום. לברון מהסס, נרתע, ספקן ואפילו פחדן. הוא קלע 11 נק' כשהוא בוחר להיעלם מהפארקט במקום להיות הבוס הגדול והקובע.
אומר לכם את דעתי: ללברון ישנה בעייה מנטלית.
שמתי לב למשחקים כאלה שלו פה ושם. זה הרבה יותר גרוע ורציני מאשר "לא להיות טוב". זה, לדעתי, משהו פסיכולוגי. אני לא מדבר על משחק בו דברים לא הולכים לו; אני מדבר על משחק בו השחקן הטוב בעולם נעלם על הפארקט. אתה חייב לחפש אותו כדי לראות אותו. והוא לא איזה אייזיה תומאס קטן: הוא אחד השחקנים המסיביים ביותר בליגה שחוזקו ועוצמתו נראים כאילו אין הגנה בפניהם.
אחרי המשחק הוא נשמע רגוע לחלוטין. כאילו הוא חושב שלקאבס הפסד כזה היה טוב לפני המפגש נגד הווריורס כדי להתעורר.
מה החשש שלי? אני מקווה שאני טועה, אבל כשמשחקי 'פאנק' כאלה קורים אצלו הם כאילו באים בצרורות. "משחקי השיתוק" שלו – כמו שלושת המשחקים האחרונים בפיינלס של 2011, וכמו משחקיו בפיינלס של 2014. אני מחכה בציפייה גדולה כיצד הוא ישחק מחר (הערב). זאת לא בדיחה: 2-3 משחקים כמו שלשום והכל עוד יכול לקרות.
לברון:
“I feel some adversity is all part of the postseason,” James said after the game. “I feel like you have to have some type of adversity in order to be successful. If it was going to happen, I’m glad that it happened now. Let us regroup, and all the narrative and everything that was going on, let us regroup and get back to playing desperate basketball, which is what they did tonight.”
בראד סטיבנס:
Celtics coach Brad Stevens also wasn’t about to celebrate after his team’s win. He didn’t fall for the bait of gloating over James’ poor g犀利士
ame, instead recognizing that the 11-point game is more of a fluke.
2. פריוויו של "30 על 30" שייצא ב-13 ליוני: לאלה שבאמת רוצים להבין את ההבדל בין הכדורסל של אז לעומת היום: כדורסל מלא תאווה, תשוקה, אהבה-שנאה, קנאה, ומחשק!
3. לא להאמין איך פילדלפיה סיקסרס פישלה ב-60 בחירות הדראפט
4. ה-BUST הגדול מכולם נשמע מבסוט מהחיים
הפיסטונס גברו על הלייקרס בגמר של 2004 והוא הפך להיות השחקן הצעיר ביותר בתולות ה-NBA לזכות בטבעת בגיל 19, אבל הוא כמעט לא שיחק, המשיך לשתות ולבלות, ושוחרר מהפיסטונס אחרי 3 עונות. מאז הוא עבר מקבוצה לקבוצה כשהוא חי חיים של פלייבוי ולא של שחקן כדורסל.
"הבעייה שלי היתה האגו שלי. פעם קלעתי 20 נקודות והיה עוד רבע שלם לשחק, ובראשי אני חושב "מתי זה כבר ייגמר? אני רוצה כבר ללכת הביתה AND TO GO OUT PARTYING. האגו שלי היה האוייב הגדול ביותר שלי. חשבתי שאני הרבה יותר טוב מאשר באמת הייתי. הגרוע ביותר היה בניקס. הקהל לא אהב אותי בלשון המעטה ושמעתי זאת טוב-טוב מהיציע. נמאס לי הכל ורציתי לחזור לאירופה. אמרתי זאת לניקס."
(קריירה מלאה בעיות, מריבות – כאן עם מוטומבו – שתייה)
הניקס החליטו לנסות לעשות טרייד ולשלוח אותו למינסוטה. הנה מה שדרקו מספר על הפגישה הראשונה עם נשיא הקבוצה דייויד קאן:
“I met with [then-Timberwolves president] David Kahn and told him: ‘Don’t trade for me for the love of God, I don’t want to play in the NBA anymore, I’ll ruin your team. I’ll f–k up the team chemistry, do not trade for me. When it’s not working, it’s not working,'” Milicic said. “He told me to join them for two weeks, and if I’m not feeling it, I’m free to leave.”
במקום לעזוב הוא בילה שנתיים גרועות מאד במינסוטה, אבל 20 מיליון ל-4 שנים זה כסף לא רע בכלל. מינסוטה לא יכלו לחכות שהארבע שנים יעברו, ואז הם העבירו אותו לסלטיקס, שם שיחק 5… דקות.
הוא אמר לדני איינג' שהוא "לא יכול יותר מסיבות אישיות", ועזב. את "הסיבות האישיות" רק אשתו ידעה: "לא אהבתי לגור באמריקה. לא אהבתי את ה-NBA. לא אהבתי את האווירה ותמיד חשבתי רק על לחזור הביתה, לסרביה".
בסרביה הוא החליט על קריירה חדשה ב-BOXKICKING, ועל אף שניצח כמה קרבות הוא החליט ש"הספורט לא בשבילי" והחליט לפרוש.
“For my whole life I’m going to be the No. 2 pick who didn’t live up to the expectations, but I am what I am,” he said. “I’m different from other busts. They wanted to, but they couldn’t, and I could when I wanted to. That’s the issue in my head, but no one wants to dig deeply into it. They just look at the stats and tell me I’ve done nothing.”
הוא לא מצדיק או מתחרט, פשוט אומר את דעתו: "אני יודע שאני נחשב ל-BUST הגדול ביותר בבחירה 2 אך זה לא בגלל שלא יכולתי אלא בגלל שלא רציתי. לא ניסיתי להיות טוב. הראש שלי היה תמיד במקום אחר. הכל אשמתי אבל פשוט הגעתי צעיר מדי, עם אגו נפוח, AND I BLEW IT!"
"העיקר שעתה אני מאושר", הוא אומר למראיינו בחווה שלו בסרביה. הוא השמין מאד, ומסתובב עם סרבל ומגפיים גבוהות, ומאכיל את החזירים שהוא מגדל.
"מצאתי שקט ושלווה כאן בסרביה מולדתי. אני שוקל 165 ק"ג, אז מה? אני לא צריך לנתר לריבאונד, ואני אוהב לאכול. אני אוהב לצעוד לאט ושונא לרוץ או למהר. אני מטייל להנאתי בשדה ולא חייב הסבר לאף אחד. אני מאושר כפי שלא הייתי אף פעם".
טוב. עולמנו ממשיך לחיות ולהסתובב רק בגלל שישנם בעולמנו כל מיני טיפוסים וכל מיני העדפות. אז מיליצ'יץ' לא אהב לשחק ב-NBA ולא אהב לגור בארה"ב. לא קרה שום אסון. הוא בוודאי לקח איתו שק של כמה מיליוני דולארים, והוא מאושר לגדל חזירים.
(דרקו ואשתו היום)
5. הבעייה של ג'היל או'קפור
אתר האוהדים של הסיקסרס SIXTH SENSE מדסקס את הבעייה הגדולה עם ג'היל או'קפור, בעיית כדורסל שמקשה על הסיקסרס לעשות את הטרייד שהיא מחפשת עבורו.
ג'היל היה ילד פלא כדורסלני בצעירותו. עד גיל 14-15 דיברו עליו כדבר הבא שלא יכול להתפספס. גם בתיכון הוא המשיך לשלוט ביד רמה עם משחק הגב שלו לסל, וישנה לי אפילו חדשה עבור אלה ששכחו: עליונותו ומרותו המשיכה אפילו אל תוך המכללות כשהגיע לדוק, וריבונותו תחת הסל היתה הגורם מספר אחד של אליפות המכללות שהוא היה כוכבה.
בדראפט הוא ניבחר שלישי. סם הינקי תמיד האמין בבחירת השחקן 'הטוב ביותר', ולא 'המתאים ביותר'.
בפילדלפיה הבעיות התחילו להתעורר הבעיות.
אוקפור שלט כל זמן שאזור תחת הסל היה קניינו הפרטי, והוא היה הגדול והחזק מכולם. אולי בגלל זה משחקו הפך לחד-גווני: קבלת כדור עם הגב לסל, סיבוב, וסל (או פאול). הוא לא ניסה דברים אחרים כי זה עבד כה פשוט וטוב.
אבל ב-NBA התחילו להתעורר הקשיים שרובם – למרבית הצער – לא ניתנים לתיקון כי הם מולדים/מושרשים, ורבים מהם הם עניין עצבי-שרירי תורשתי המתנגדים (ולא מאפשרים) שיפור יותר ממזערי. בעייתו העיקרית (זה לא מהאתר; זוהי אבחנה שלי) היא זמן תגובה והתחלת תנועה. לאוקפור לוקח SPLIT OF A SECOND יותר זמן להגיב למה שקורה.
זה גורם לקושי הגנתי, וכן ליכולת לנתר לריבאונד, כי הוא יכול, אולי, לנתר גבוה יותר מאחרים, אבל אם הניתור מאוחר, אז ניתור לשמיים אפילו לא יעזור.
ה-POST-UP GAME של העבר הפך לפאסה בכדורסל המודרני. אני עדין מאמין שסנטר כשאקיל או'ניל או קרים עבדול ג'אבר היו מצליחים גם היום עם קבוצה שהיתה משתמשת בהם כפוסט-אפס, אבל אין כאלה יותר. אוקפור הוא מהסוג שלהם, אבל הוא נמוך מהם, ולא מגיע לרמתם בשום אספקט של המשחק.
מנחם מזגזג יותר מביבי בערב בחירות.
היום ללברון יש בעיה מנטלית, מחר לברון הכי יציב שהיה אי פעם.
אתמול סטף קלע 11 נק' היום אין לו משחקים רעים.
מנחם "מנבא" לכל הכיוונים ואז אם הוא צודק במשהו הוא יגיד "כבר לפני שנתיים ניבאתי את זה".
חלאס, זה אתר מצויין וגם הכתבות שלו ממש טובות בדרך כלל ומראות על עומק אבל אי אפשר רק לנסות ליהיות צודק כל הזמן. אמרת משהו?
תעמוד מאחורי זה ואם טעית תודה.
חוץ מזה אתר ממש, אבל ממש מצויין.
למה עד היום לא שמענו על "החבר" יואל?
בקיצור כל האנשים הצבועים שבבלוג הם א' ושבא להם ללכלך תוקעים איזה שם. הדיוט. אם אתה חושב שיש לך ביקורת תגיד אותה. ואם בא לך לנבל לך לוואלה יש שם תותחים שחבל לך על הזמן. סע
קודם כל אני מגיב כאן כבר כמעט שנה, פשוט לא יותר מדי.
אני ממש לא צבוע ובטוח שלמנחם יש יותר ידע משלי יש.
אבל אי אפשר לזגזג ככה כל פעם בגלל משהו שקרה פעם, פעמיים ואפילו 7 בתוך 6 (!) שנים.
אני חשוב שזה לגיטימי לשנות דעה לדוגמא
לפני שנתיים לאחר ההופעה של בלייק גריפין מול הספרס חשבתי שהוא בדרך להיות MVP
עדיף לשנות דעה מאשר לצאת סתום בלחץ
זה הקסם הגדול של הדוק היום שונא את הלייקרס מחר פרו מג'יק חיים של מומי
תהנה מזה
הדוק משנה את דעתו כל יומיים בהתאם למשחק האחרון שהוא ראה או לכתבה שהוא קרא. הדיעות שלו חסרות משמעות.
מי שמך בכלל? בוא תעבור לדה באזר יא נאד
מנחם?
תגובה? משהו?
תודה רבה מנחם.
לגבי לברון זה מתעתע אבל נראה שהוא קיבל את הכאפה ויתעורר. כי אתמול הוא סתם לא הגיע למשחק. אלא אכ זה יצור עליו לחץ מתגלגל ז"א שהלחץ עצמו ילחיץ אותו יותר, והוא ימעד.
עד שהוא יפגוש את KD לא נראה שצפויות נפילות נוספות.
נחכה ונראה מה יקרה מחר. כפי שכתבתי, כשזה קורה ללברון, זה קורה בצרור של 2-3 משחקים.
תודה על המעורב דוק
סטף החמוד ממש לא שייך לחבורה שציינת, למרות שאני אוהב אותו
חוץ מזה שהוא ממש לא היה עקבי או מצויין בסדרות הגמר בן השתתף
אבל שיהיה מה שיהיה, הוא לא יסיים משחק של 38 דקות עם 11 או 8 נקודות.
שנה שעברה, משחק 1 נגד קליבלנד 11 נקודות ב36 דקות.
צודק
שכחת את קובי במשחק 3 בגמר 2004
1. לכל הכוכבים בהיסטוריה היו משחקים נוראים גם לבירד במשחק ההדחה ה6 גם למייקל וגם לשאקיל לכולם, ב2014 לברון הפסיד את האליפות עם זאת הוא נתן סטטיסטיקה חלומית בגמר, אני מאמין שהלוחמים קבוצה טובה יותר בהרבה עם זאת הם שנה אחרי שנה לא מגיעים לשיא בזמן וזוהי בעיה של קר, בשביל לנצח את הקאבס הם חייבים את תומפסון בשיאו ולא השחקן שרועדות לו הידיים בפלייאוף.
6. אוקופור לא מתאים לליגה של היום כבד מדי משחק הפוסט נפגע אנושות בגלל ההגנה האזורית, הוא חייב לבוריד במשקל בשביל שיוכל להגן מול השחקנים של היום, אני עדיין לא איבדתי תקווה לגביו לילד יד דברים שבלתי אפשרי ללמד אם רק הוא ופילי יקלטו את זה.
ההסבר הקונספירטיבי שלי –
לברון שלום מדברים מהמאפיה
מאפיה ??? עד לאן הגיע ה -ללל
אל תתחכם ,תפסיד את המשחק לבוסטון
מה ???
יש פה מישהו שרוצה להגיד לך שלום ורמז יש שוטגאן שמשגיח עליו
סגור העניין ,יום טוב !!
גם במחצית שראיתי וקליבלנד נראתה בה טוב מאוד לברון היה בינוני
הכל תלוי בו בפלייאוף הזה לדעתי אין לו שום בעיה מנטלית
אני חייב לומר.
אני ממש לא איש קונספירציות, ממש לא קרוב לזה. אני מאלה שתמיד יצחקו על קונספירטורים, אבל…
כתבתי לחבר, שאם פתאום יצוץ האדם אשר יציג הוכחות להתערבות כלשהיא, לא מאפיונרית, לא מלווה באיומים או שוטגן\טומיגאן, אפילו לא מפורשת בדמות טלפון מאדם סילבר. משהו מרומז ומעורפל שגרם לסוג של ריפיון או הטייה קלילה של משחק 3.
אני לא אפול מהכסא…
מצד שני, לברון נפוח מעצמו. אני לא רואה אותו משתף פעולה בתור החוליה החלשה בכאילו הטייה הזו. מקסימום היה שולח את המועמד הטבעי (לאב) להיות הקורבן.
אופס…מתחיל להישמע כמו אלה שאני צוחק עליהם.
אני אפסיק
ובהמשך לכך, לאור ההבדל העצום בביצועי קליבלנד לאחר האולסטאר עד סיום העונה, לעומת הפלייאופ…
האם יש אפשרות לסוג של הרדמת יריבים מכוונת?
אולי סתם מדובר בהורדת לחץ מקומית במקרה של לברון, לשמור את עצמו לגמר…בטח לנוכח הכוכבים מסביב שנופלים כמו זבובים.בפלייאוף הזה.
הביצועים של הקבוצה אכן ירדו אחרי האולסטאר, אבל המספרים של לברון ממש לא. אולי העביר רמז לאחרים? 🙂
ללברון יש חוזה של מיליארד דולר עם נייק.
איזה מאפיה תשפיע עליו להפסיד משחק בגמר הקונפרנס?
זה לא איזה שחקן צד, לברון עשיר יותר מרוב ארגוני הפשע בעצמו
עם כל הכבוד ללברון הוא לא קרוב למה שארגוני הפשע מגלגלים
מיליצ'יץ' הזה פשוט מגעיל אותי
בעעעעע
גם אתה מגעיל אותו
מה מגעיל?
הוא בדיוק כמו כולנו יש לו כישורים לעבודה מסויימת אבל הוא שונא את העבודה שלו, בא ונתן עבודה כמה שנים ועכשיו חי בנחת….
ממה נגעלת בדיוק?
ההיעדר הטוטאלי של מקצוענות וכבוד למקום העבודה.
כולכם טועים ישנם שני הסברים אפשריים למה שקרה ללברון במשחק האחרון :
1. האיש שמביא לו את הכדורים לא הגיע או שנגמר המלאי
2. לברון חגג עד הבוקר ופשוט ישן במשחק – ואפילו במסיבת העיתונאים
אני מקווה שמנחם צודק והוא עדיין ישן אבל הסבירות לא גבוהה
אולי לקחו ללברון את הכשרון כמו בספייס ג'אם וזה נמצא בתוך כדור אצל חייזרים? 🙂 🙂 🙂
תודה מנחם.
הייתי מפריד בין המקרים. ב-2011 אני מסכים שהיה שם עניין מנטלי. מאז הוא זכה ב-3 FMVP כולל הופעות ענק במשחקי הדחה ושני משחקי 7 בגמר מצוינים, אז בגמר אזורי בבית, ביתרון 2:0 הוא יקרוס מהלחץ? סתם משחק גרוע.
יכולה אפילו להיות לו סדרה גרועה כולל בגמר. לא ישר צריך ללכת לעניין המנטלי. גם לשאר הגדולים ביותר היו נפילות ביכולת, לפעמים ברגעים החשובים ביותר.
חושב שלגדולים ביותר זה לא קרה?
לארי בירד סיים שני משחקי גמר B2B עם 8 נק' ו-3/11 מהשדה. מה הוא עשה משחק אחרי זה? 12 נק' ב-5/16 מהשדה.
אבל בוא נעזוב את לארי. מה עם הגדול מכולם? מייקל ג'ורדן.
ב1989, בגמר האזורי, ב-3 הפסדים רצופים שהובילו להדחה הוא קלע 5/15 במשחק 3, 4/8 במשחק 4, ו-5/12 מהקו במשחק 5.
ווי ווי איזה שחיטה על העניין המנטלי היו עושים ללברון אם היה זורק 8 זריקות במשחק גמר אזורי או קולע 5/12 במשחק הדחה.
גם שנה לאחר מכן היה למייקל משחק גמר אזורי של 5/16 מהשדה.
קרי? קובי? קוואי? זה לא רציני. אפשר ללקט את הנתונים די בקלות. לכל אחד מהם היו משחקי פלייאוף חלשים ואף סדרות פלייאוף חלשות.
אני לא חושב ש-2011 הייתה משהו מנטלי. אז כן היה משחק אחד זוועה אבל הם בגדול הלכו יותר על ווייד באותו הפלייאוף.
+מיליון
כרגיל מתן, תמשיך להיות הקול השפוי
לסטף קרי היה משחק 11 נק' בגמר שנה שעברה…
כל מילה…!
באיזה גמר של בירד מדובר?
1981
מנחם.. עוד נקודה שלא בדקתי לאורך שנים אבל ככה זה נראה בסדרות בהם לברון מרגיש (ויודע ) שהוא לא עובר אז הוא כם קולע הרבה נקודות והרבה סטיסטיקה גם בגמר האחרון שעד שהוא ניצח את משחק 6 הוא לא האמין גם בגמר לפני זה ועוד כל מיני סדרות מהעבר לעומת זאת דאלאס הוא היה חושך כי הוא היה בטוח שהוא מנצח וגן מול הספרס שהוא הפסיד את האליפות הוא היה יחסית חלש
28.2 נק' למשחק ב-65% אפקטיבי מהשדה + 7.8 כ"ח למשחק זה חלש?
על איזה סדרה אתה מדבר?
גמר 2014 נגד ס"א.
מתן כמובן צודק, ב-2014 לברון היה מצויין, 28.2 נק' 2.8 שלשות בכמעט 52% מהשלוש 57% מהשדה, הבעיה הייתה שאף אחד אחר, חוץ מלברון ואולי קצת כריס בוש לא הגיע לסדרה בניגוד לסדרה ב-2013 שבה היו הרבה שחקנים שנתנו סדרה מצויינת מלבד לברון.
התיאוריה שלך לא רלוונטית.
ההתנהגות שלו שונה בכל קבוצה בה הוא משחק – בקליבלנד המקורית הוא היה הכל ובודאי הסקורר המוביל. במיאמי ניסה לשחק במסגרת קבוצתית ולשתף את בוש. בקליבלנד הנוכחית הוא הרבה פעמים רק מוסר ברבע הראשון, בעיקר מפעיל את לאב. וישנם משחקים בהם זה דווקא הפוך, הוא מנסה לתת את הטון בהתחלה, לראות אם הכדור נכנס מהשלוש.
אוקי.אבל מבחינה מנטלית הוא נעלם כי הספרס במשחק 3 הגיעו למיאמי וקטשו אותם ואז הוא איבד את הביטחון
במשחק 4 הוא קלע 28 נק' ב-71 EFG%. ולקח 8 כ"ח. מספרים דומים לממוצע בסדרה. לא היתה נפילה ברמתו במהלך הסדרה. הוא נתן סדרה מצוינת.
חד משמעית הוא נתן סדרה מצוינת, שנראתה, בחלקה הגדול, כלברון נגד המכונה של הספרס. אז נכון שבסוף הם ניצחו, אבל הניצחון הושג למרות לברון ולא בגללו. כנ"ל 2015 מול ג"ס. תצוגות בלתי נשכחות.
קטשו את מיאמי שהסתמכה לחלוטין על לברון שהיה מדהים בסדרה, אני לא מאמין שיש עניין מנטלי ללברון האיש מתמודד עם לחץ שאף ספורטאי בהיסטוריה לא התמודד מגיל 14 ניבאו שיהיה כוכב עליון והוא עלה ועדיין עולה על כל הציפיות האפשריות, עד המשחק האחרון הוא נתן סטטיסטיקה חסרת תקדים, גרם לטורנטו לצאת במפגן לוזריות שלא זכור לי שנים מקבוצה, היה יותר דומיננטי משאקיל נפילת מתח של שאננות
אז עכשיו כל פעם שלברון מפסיד זה משהו מנטלי? הוא שיחק נגד אחת הקבוצות המרשימות ביותר שזכורות לי בהיסטוריה של הליגה.
סלטיקס 2017?!
חמוד אתה (תבקש מיונתן שיספר לך כל האיכויות של מרכוס סמארט). זה היה בתגובה לטענה שמול הספרס ב-2014 הוא קרס מנטלית.
חחח
טוב שסומסום לא פה לספר לנו עליו, זה אחד השחקנים החביבים עליו
קטשו זה מה שעודד עשה למכבי ת"א בגמר עם פנאתינייקוס?
☺️
יתכן בהחלט שהיה לו משחק חלש, אבל לנוכח אורך הקריירה, והתפקוד הממוצע שלו במאני טיים, לדעתי אין מקום לדבר על בעיה מנטלית.
הסבר אפשרי אחר הוא שלברון חש את המומנטום של הקבוצה ומנסה לשמור על איזון. אני חושב שדי ברור ש"הקריסה" של קליבלנד אחרי האולסטאר לא הייתה לגמרי מקרית – לברון רצה להתחזק ולהכניס את הקבוצה לדריכות גבוהה. אפשר לטעון שזה השתלם עם תחילת הפלייאוף ושני הסוויפים הראשונים. אם להמשיך את הקו הזה, סוויפ על בוסטון היה עלול להכניס את קליבלנד ל"היי" שלברון ביקש להימנע ממנו על מנת להגיע כאנדרדוג מול הלוחמים. בנוסף, הוא צריך היה לראות איך המכונה עובדת בלעדיו (ע"ע פציעות רונדו, קוואי ואייזיאה), והמשחק האחרון היה הכי קרוב ל"בלי לברון" שיכול היה לייצר. ואכן גם לאב, ובעיקר קיירי, סטפד אפ ב"העדרו".
אני כמובן לא באמת חושב שכל זה היה מתוכנן לפרטים… אבל בהחלט יכול להיות שלשיקולים האלו הייתה השפעה על רמת המשחק שלו, ושההפסד "משתלם" לקליבלנד אם יתרום לתחושת אנדרדוג מול הלוחמים.
אני ממש לא מאמין לשיקולים האלה
הממ…הגבתי למעלה לפני שראיתי את התגובה הזו.
מסכים עם התחושה של מיקי.
למרות שכפי שכתבתי, אני ממש מרגיש צורך להתנצל כשאני מזכיר בכלל אפשרות של יד מכוונת מאחורי תופעות כאלה.
הבעיה עם ג'יימס במשחק האחרון היא לא כ"כ המספרים שלו כי אם הפאסיביות שלו במחצית השניה וברבע האחרון.
אני לא זוכר את המשחקים של ג'ורדן שגילור מצטט אבל אני די בטוח שהוא לא היה פאסיבי ולא מעורב.גם אם היה לו משחק רע, זה לא היה בגלל חוסר ניסיון להשפיע עליו.
מה שג'יימס הציג במחצית השניה היה דומה למה שהארדן הציג במשחק 6 מול ס"א. חוסר מעורבות, חוסר אגרסיביות. אפילו בסל הניצחון של בוסטון הוא עושה טובה שהוא שומר. אתה יכול לתת משחק עם אחוזים מזעזעים אבל להראות יוזמה ומעורבות. זה לא מה שהיה אתמול.
אני לא קושר את מה שקרה במשחק האחרון למה שקרה מול דאלאס ומול הספרס שהשפילו את מיאמי. אולי אתמול הוא לא הרגיש כ"כ טוב, אולי הוא במכוון לקח צעד אחורה. אני אפילו לא פוסל שהוא מכר את המשחק. אם היו לו קשיים מנטליים כלשהם מול דאלאס וס"א הם נחלת העבר לדעתי.
טוב, לא יודע איך בדיוק אתה מדרג את בחירות הדראפט של הסיקסרס אבל ללא ספק חסרה שם בחירה אחת עגולה וגדולה עם פה לא פחות גדול.
ואם אנחנו כבר שם אז גם את איגואדלה וסטאקהאוס אפשר לזרוק פנימה על פני קולינס טוני או אמביד שעוד צריך לעשות את שלו.
בסך הכל יבול לא רע בכלל.
כמובן שאין הגיון בלשפוט מועדון לאורך שנים בהן התחלף הג״מ די הרבה. אבל הרקורד של פילי בבחירות סיבוב ראשון ב10 שנים האחרונות מחריד, לפחות עד שאימביד וסימונס יוכיחו אחרת. בסיבוב השני הם דווקא דגו כמה שחקנים נחמדים אבל שום דבר שאפשר לצאת איתו לקרב.
גם אם ממשיכים ללכת אחורה עד הבחירה של אייברסון, למעט בינגו עם איגי ועוד כמה הבלחות שלא ממש משנות קבוצה (לו וויליאמס, ג׳רו הולידיי) הם די על הפנים.
מסכים איתך לגבי העשור האחרון אבל זו הייתה בחירה של מנחם לכתוב על כל בחירות הדראפט של פילי. אחורה מאיגודאדלה אני דווקא לא מסכים כי לא היו להם בחירות גבוהות למעט ון-הורן. בעצם חוץ משון בארדלי שהייתה בחירה דפוקה לחלוטין.
אחוזי ההצלחה של 76ERS בדראפטים זו שערוריה. גם בכל עונות הפרוסס והטנקינג האחרונות הם מפשלים ואני כולל גם את אמביד בזה (סימונס עדיין בחזקת נעלם). אוקפור זה פישול, נואלס לא מיצה את עצמו לא מבחינת תפוקה ולא מבחינת מה שקיבלו עבורו, ומי יודע מה הם יבשלו עם הבחירה מספר 3 שלהם השנה.
עדיף להשקיע במנהל\מאמן מאשר בשחקנים.
לה ביץ' עשה TANKING.. כמו מה שאבורדביץ' עושה ביורוליג.. שאחר כך הקבוצה תתעורר..
אבל זה לא יעזור לו בגמר!! שיביא מטאטא
בסופו של דבר הוא הכוכב שהפסיד לבנתיים 4 גמרים ויש סיכוי סביר לעוד אחד
תכלס :))) אחד הלוזרים
לוזר לא היה מוביל קבוצה לאליפות שלוש פעמים כששנה שעברה הוא הגדיל לעשות והוביל את כל שחקני שני הקבוצות בכל חמשת הנתונים העיקריים.
כמו מג'יק?
לברון פשוט התייעץ עם הצוות שעולה לו 2 מיליון דולר ואחראי ל"תזונה" ול"כושר" שלו וביחד הם הגיעו למסקנה שאחרי 2-0 בחוץ שהם משפילים את בוסטון ועוד הכוכב הכי גדול שלהם לא משחק במשחק השלישי אז לא יקרה כלום עם לברון לא ישתה את "שיקוי הפלא".הניסוי נכשל והתברר להם שהוא חייב את "שיקוי הפלא" כל משחק בפליאוף.זה הכל.
(מוקדש לגיא :))
http://cdn2-www.craveonline.com/assets/mandatory/legacy/2013/06/man_file_1045070_11-michaels-secret-stuff.png
smoking gun?
🙂
הייתי אומר שנזכרת מאוחר מנחם. את משחקו של לברון בפיילאוף אפשר לחלק לשלוש תקופות . הראשונה בקליבנד ובשנה הראשונה במיאמי. לברון די שבק חיים במשחקים החשובים וזה ממש הרגיש שהוא מפחד מהכדור כמו שתיארת את יפה,באותה תקופה הוא גם אמר שהוא צריך להפסיק לחשוב כל כך הרבה במהלך המשחק ופשוט לשחק.
התקופה השנייה היתה שאר השנים במיאמי, פה כבר יצא מהשוק, ראינו לברון עם מספרים טובים יותר ומשחקים שלקח על עצמו ,אבל עדיין היה נעלם לפעמים והסדרה בא פופ השאיר אותו פנוי לחלוטין מבחוץ ( שחקן של 40/50/90 באותה עונה ) והוא לא זרק ולא העניש אותו זכורה טוב,לא היה קורה לגדולים באמת.
התקופה השלישית היא בקליבנד ,לברון הוא המלך באמת ,שולט בהכל וגם דורש ומקבל את הכדור בכל המשחקים,הסטטיסטיקה מופלאה והוא כנראה מציג את היכולת הטובה אי פעם בפיילאוף,וגם לוקח אליפות שהיא נטו שלו. לדעתי המשחק האחרון לא מייצג,קורה שיש יום רע,הוא יחזור לעצמו כבר היום.
עוד תגובה שפשוט לא מסתדרת עם הנתונים.
לברון מעולם לא סיים עונה של 40/50/90.
בגמר שהפסיד לספרס קלע ב-5 משחקים 14/27 משלוש. ממוצע של 2.8/5.4 שלשות למשחק שהם 52%. כלומר, זרק והעניש.
ואם התכוונת ל-2013, אז ב-7 משחקים עשה 12/34 משלוש. ממוצע של 1.7/4.9 שהם 35%. כלומר, גם פה זרק והעניש.
זו בדיוק הבעייה עם חובבי הסטטיסטיקות למינהן , כן ב 2013 האחוזים היו סבירים אבל היתה לו עונה קליעה טובה( מעבר לממוצע השנתי שלו )ואולי לא סיים עם 40/50/90 אבל היה שם רוב העונה . הנקודה היא שהוא הושאר שוב שוב חופשי לחלטין לקחת זריקות משלוש ומחצי מרחק, אני זוכר זאת היטב ,ממש מביך ,מהוסס ,פוחד ,לא זורק . איזה שחקן גדול בהיסטוריה היו משאירים ככה חופשי ? היתה לו בעייה מנטלית חמורה ואני שמח לראות שבשנים האחרונות הוא התגבר עליה, לדעתי אם היה יותר מגיע למשחקים הגדולים בשלבים יותר מוקדמים בקריירה, לא היתה שאלה בכלל מי הגדול בכל הזמנים
זו בדיוק הבעיה עם מתעלמי הסטטיסטיקות למיניהן. הוא זרק 5 שלשות למשחק, כולל 10! שלשות במשחק 7. זה להיות מהוסס? פוחד? לא זורק? עובדתית הוא זרק לא מעט.
הוא גם לא היה קרוב ל-90% מהעונשין בשום שלב (אולי אחרי משחק וחצי – לא בדקתי).
לדעתי, מי שזורק 5 זריקות מהשלוש למשחק גמר לא חושש לזרוק.
רוצה לשמוע קטע? בגמר האחרון הוא זרק כמה שלשות למשחק? רוצה לנחש? נכון – 5!
מספרים, מספרים ,אני מציע שתראה את המשחקים ונדבר אחרי. הוא הושאר לבד ,פעם אחרי פעם ,חופשי לחלוטין כאשר פופ החליט שהוא לא נותן לו לחדור לסל אבל שיקלע כמה שבא לו. תנפנף עוד פעם במספרים אבל לא יעזור, לך תראה את המשחקים( חוץ ממשחק שבע בו יצא מההלם ), אני לא זוכר מקרה כזה( אולי את שאקיל השאירו חופשי מהקו 🙂 )
זה הכי טוב שיש לך – לשלוח אותי לראות את המשחקים? זה קרה בשנות ה-60 במקרה? מה גורם לך לחשוב שלא ראיתי אותם?
אתה ממשיך לכתוב שהוא הושאר חופשי – האם סתרתי זאת? הושאר חופשי, זרק וקלע.
הטיעון שלך מתבסס על המנטליות של לברון בגלל הבחירה של פופ. האם אינך מבין את האבסורד?
ועכשיו אני אשלח אותך לראות משחקים של ג'ורדן. בדוק לעומת לברון איך הוא נשמר על קשת השלוש וכמה העדיפו להמר על זה ולא על חדירות לסל או חצי מרחק שלו.
בקיצור, אתה ממשיך לטעון שלברון לא זרק בניגוד מוחלט למציאות וכשמשקפים לך אותה אתה פוטר את עצמך בטיעוני "מספרים, סטטיסטיקה" כאילו אין להם שום משמעות.
יודע מה? 5 זה מעט. כלום. מראה על פחדנות עלובה ומביכה.
כמה זה מספיק? כמה כוכב זריך לזרוק מבחוץ כדי שנדע שיש לו עצמה מנטלית?
אי אפשר להילחם במספרים במקרה של לברון. קודם כל הוא שחקן אדיר ,מבחינתי מספר אחד בפוטנציאל אי פעם. הוא בקלות יכול לסיים משחק רע( במונחים שלו כמובן ) עם 20+ נקודות וכמעט טריפל דאבל, אבל וזה אבל חשוב …יש סיבה למה המילה צוקר השתרברבה ליד השם שלו. יש משהו שרואים רק במשחקים, אף אחד לא קרא ללארי,מגיק וכמובן לא למייקל אף פעם צוקר ,חיפוש באינטרנט של לברון עם המילה צוקר ייתן לא מעט תוצאות …ואז יבואו חובבי הסטטיסטיקות ויצעקו 5 פעמים !! לא מספיק ?
אני ראיתי את המשחקים בתור אוהד לברון( לפחות בזמנו הייתי ) ואני הבנתי ששאין מה לעשות ,יש שחקנים שחיים בשביל המשחקים האלו ויש כאלו שפחות. לברון התחיל רע וסיים בענק,בסופו של יום הוא לא ייזכר כלוזר ולא כצוקר ובצדק, אבל לעולם לא ייזכר כרוצח משחקים כמו מייקל והחבר'ה. למרות שזרק ככה וככה פעמים ….
ושוב פעם מבחינתי מדובר בשחקן עם הפוטציאל הגדול אי פעם שלא ייזכר (כנראה ) כגדול ביותר מכוון שהיו לו יותר מידיי משחקים בהם נראה מנטלית לא שייך.
ההסבר שלי להפסד פשוט הרבה יותר, הורדת רגל מהגז של הקאבס.
אחרי 2 השחיטות במשחקים הראשונים, אין להם עניין להמשיך להשפיל את בוסטון למוות. הסדרה כבר בידיים שלהם, ואפשר להרגע קצת.
זו תגובה טבעית של קבוצה, כמו שגולדן סטייט עושה מאז המשחק השני (ועדיין מנצחת), וכמו הרסה קבוצות שעולות ליתרון גדול ומורידות הילוך.
כמובן שהם עדיין ניסו לנצח את המשחק ה3, אבל בקטנה, לא להשפיל, וזה מה שפתח לבוסטון את האופציה להפתיע ולגנוב משחק, וזהו.
עוד ערב כזה של לברון, ושל סמארט מהצד השני, לא יחזור, אין חשש.
אני לא חושב שיש לו בעיה מנטלית אלא שהוא אנושי ולכולם יש ימים רעים. חוץ מזה, עדיף שיום כזה יקרה עכשיו ולא בגמר
תודה מנחם. אחד מהפלייאופס המשעממים, מאכזבים ומתסכלים שאני זוכר. לתוך הבור החשוך הזה של פלייאוף 2017 אתה שופך קצת אור ועניין בכתבות שלך. תודה!
וכן. זה ברור כשמש שללברון יש בעיה מנטאלית. יאמר לזכותו שאם השנים הוא מתמודד טוב יותר עם השדים שלו, בין היתר בכך שמקיף עצמו בכוכבי קלאץ דוגמת וויין וקיירי.
וכמו שברקלי ציין. במשחק 3 נוצרו כל התנאים לנפילה מנטאלית לקבוצה המובילה. גם חזרה הביתה אחרי 2 נצחונות חוץ. גם בכוכב של היריבה פצוע. וגם אחרי שחיטה בניצחון 44 הפרש. לגיטמי. אבל כוכב ברמתו של לברון אמור היה לצפות את זה, ולהתכונן בהתאם ולהכין את החבר'ה ככה שיגיעו דרוכים ומוכנים לנעוץ את המסמר השלישי בארון הקבורה של הסלטיקס
צריך לראות מה יהיה במשחק הבא. טבעי, ואולי אפילו מועיל, שתהיה ירידת מתח באחד המשחקים. זה מחזיר את תחושת המתח לקבוצה ומוריד את ההרגשה שהם בלתי מנוצחים.
לא פחות מכך, מקצר את זמן ההמתנה לגמר. שזה טוב.
תודה מנחם.
לסטף קארי רק שנה שעברה במשחק הראשון בגמר מול קליבלנד היה משחק של 11 נקודות ב 27% מהשדה.
לברון הוא אחד השחקנים הכי יציבים בהיסטוריה של המשחק, שני רק למייקל במשחקים רצופים עם 10+ נקודות (יכול עונה הבאה לעבור אותו).
מנאחם אתה מתחיל לאייש אותי עם הכתבות האלהה..
כבר שכחת איך לברון השפיל את הקאפקייק ב-2012??..
ילד, תלמד את העובדות לפני שאתה מבלבל את המוח –
לברון ממש לא השפיל את דוראנט ב-2012
30.6 נק' למשחק. 55% מהשדה.
יותר מלברון, גם בנקודות, וגם באחוזים.
מה לימדת אותנו בזה גאון?
שמיספרים יפים לא בהכרח מובילים להישגים או/ו מראים את הפגמים של
שחקן שהפסיד 4-1 בסידרת גמר.
ילד,
כבר שכחת שלברון הפסיד 0 – 4 לספרס?
פעמיים?
בנצי,
כבר שכחת כמה טבעות לברון אסף מאז?..
ביניהם אחת על הראש של הספרז.
שניכם חוטאים בעובדות.
לברון הפסיד 0-4 ב-2007
ב-2014 1-4
שתי טבעות לקח בין שתי הסדרות האלה כולל זו על הספרס
לפחות תעשו חיפוש של שתי שניות לפני שרושמים אי דיוקים/דברים לא נכונים.
חחחחחחחח
אז הספרס נתנו להם ניצחון בשביל הכיף…
אם פופוביץ היה מכבה עוד פעם את המזגנים אז ללברון שוב היה קופץ הסטרואיד…
יופי, עכשיו תוסיף גם את שאר הנתונים.
לברון עם 10.2 ריבאודים, 7.4 אסיסטים לעומת 6 ו-2.2.
אתם השפוטים של לברון קופצים כל הזמן כמו עכברים נגועים בכלבת…
דוראנט קלע 30.6 נקודות עםTS גבוה ב10 אחוז מזה של לברון.
אז לברון ממש לא השפיל את דוראנט והוא אפילו לא הצליח לגרום לו להחטיא…
אתה קורא לאנשים אחרים שפוטים, אבל כשאתה מגן באותה צורה על דוראנט זה בסדר ורק לך מותר להגן על שחקן מסוים, אבל לאחרים אסור. אם אתה מנסה לגנוב דעת אז אל תרשום 4-0 כי ידוע שב-2014 התוצאה הייתה 4-1 רק כדי שתוכל לציין "אז הספרס נתנו להן ניצחון בשביל הכיף" ונניח שאתה משתמש בזה לרעתו של לברון אז תזכיר לי כמה הסדרה של אוקלהומה נגד מיאמי הסתיימה ולפני שתנסה לגנוב דעת זה הסתיים 4-1 כשאוקלהומה החזיקה ביתרון הביתיות וזה עדיין לא הספיק לה בשביל לקחת יותר ממש' אחד.
1+
מיאמי השוותה ל-1-1 באותה סדרה ואז הפסידה 3 משחקים רצוף. זה לא היה ניצחון בשביל הכיף, ובאותה סדרה לא באמת היה אף אחד שהוא לא לברון במיאמי.
מה עם צ'ארלס בארקלי?
אחד הפאוור פורוורדים הטובים בהיסטוריה
מאוד מקווה שאתה צודק ולברון קצת יחלש במשחקים, אבל אסור שזה ימשך בגמר.
*
מנחם,
בעיקבות מגפת הטרולים הנוראית החלטתי לעזוב לדה באזר…
אני מאמין שהמצב ישתפר פה כשסומסום יחזור ואחריי שהמלך יביא את הרביעית.
אני חושב שמספיק לראות את המאזן של לברון במשחקי 7 בשביל להבין שאין לו בעיה מנטלית.
יש לו את מה שיש, והיה, לכל הכדורסלנים המובילים, כיום, ובעבר –
מפעם לפעם "מתפלק" לו משחק רע.
1. יש הבדל בין יום רע לאחד שפשוט אנמי. לברון אפילו לא ניסה להירעות רע, הוא פשוט היה אדיש כל המשחק ובכלל לא לקח על עצמו שום אחריות (להבדיל משני המשחקים הראשונים).
אני עדיין חושב שזה היה אולי מתוכנן אצל לברון כדי שלא תהיה להם מנוחה ארוכה לאחר סיום בסדרה כמו של ג"ס.
לגבי סטף קארי ומשחקים רעים – לדעתי לפחות בשתי סדרות הגמר האחרונות קארי היה מתחת לרמתו (שהוא עצמו הרגיל אותנו אליה) ועדיין חובת ההוכחה עליו בסדרת הגמר.
2. אני חושב שגם לחוקים יש השפעה על הכדורסל. המון חוקים לטובת ההתקפה נחקקו מאז שממש שומרים על שחקן ההתקפה. המשחק לדעתי פחות אגרסיבי כי החוקים לא מאפשרים, בנוסף עניין הטכניות יצא משליטה ולשחקנים בכלל אסור לדבר או לנהל טראש-טוק, ככה שזה מוציא מהמשחק את כל האמוציות.
3. אני חושב שלאיגודאלה יש מקום בחמישייה.
4. מיליציץ' הוא פשוט דוגמא איך ה-NBA יכול לחרב לך את החיים וזה מראה את הצד הפחות נוצץ לליגה. לפחות הוא לוקח אחריות ואומר שזה היה אחריותו המלאה ולא מאשים אחרים.
אני חושב ש-5 דקות בחדר עם ראשיד ובן וולאס היו מסדרים לו את הקופסא בדרך לקריירה טובה בליגה… 🙂
5. אוקפור הוא סנטר מהזן הישן. אני עדיין חושב שאפשר למצוא יתרונות אצלו. גם קאנטר מ-OKC הוא סטר יחסית איטי שאוהב לשחק בלואו פוסט ויש לו מקום ודקות בליגה. אולי אוקפור לא מתאים לחמישייה הראשונה, אבל להיות שחקן מטרה מהספסל מול היחידות השניות של קבוצות יכול להיות אפקטיבי. תמיד טוב שיש שחקן מטרה בצבע שיכול ליצור לעצמו נקודות ולהניע כדור מול שמירה כפולה (ואני מניח שאוקפור ילמד לשחרר את הכדור בזמן), ככה שהוא עדיין יכול להיות גם מנהל משחק מהלואו-פוסט וכד'. אני חושב שהמאמנים ימצאו לו נישה והוא לא יפלט מהליגה כל כך מהר.
תודה מנחם. חשבתי אותו דבר על לברון כשראיתי אותו מול בוסטון. נראה לי שזה פיק ברכיים מגודל המעמד בגמר האדיר, ההיסטורי, שאמור להצדיק את הפלייאוף הזה. אולי באמת טוב שקרה לו עכשיו
תודה דוק, מרתק כרגיל
תודה לכולם. משחק הערב יצדיק או יבטל את מה שכתבתי על לברון, וצודקים אלה שכתבו שזה לא היה ה"משחק החלש" אלא האפאטיות המחלטת במה שנעשה סביבו וזאת לא הפעם הראשונה, וזה בא בצרורות. אם היום הוא גדול – התיאוריה שלי מתבטלת. אם הוא שוב אפאטי – צדקתי.
בסדר…
תפסיק לבלבל את המוח, וקח מפה בבקשה את הנשיא שלך.
אי אפשר לזוז פה מטר מבלי ששוטר יבקש ממך לפתוח את התיק.
יבגני לא שוטר וזו כניסה לקניון.
אני נראה לך כמו ילדת קניונים ?
אגב בדיחידה : למה לברון אוהב ללכת לקניון בקיץ ?
כי הוא ממוזג?
סמיילי
(והקרפ צרפתי..)
🙁
מנחם, תאמין לי אתה איש השיווק מספר 1 של ה-NBA ואני לא ציני.
יש מצב שאני קם הלילה רק בגלל הפרובוקציה שלך. 🙂
אצל כל כותב אחר אפילו לא הייתי מנסה להסביר לו למה הוא טועה, אלא פשוט ממשיך הלאה.
אין עליך!
מתחבר למה שאנשים כותבים פה על ניסוי מנטלי שלו.
באופן כללי הוא יוזם ומדבר הרבה על כל מיני דברים כאלו מחוץ למגרש, על איך הקבוצה צריכה להיות במוד פלייאוף, על החשיבה והמנטליות, עושה דברים כמו ארוחות קבוצתיות אצלו, מתנות לפלייאוף לשחקנים ועוד.
בוסטון זה לא סיכון, בטח בלי אייזאה, הוא נתן לשחקנים צ'אנס להראות שהם יכולים בלעדיו במשחק נוח, אם היה מצליח, יופי, קיבלו ביטחון, אם נכשל (כמו שקרה) זו סטירה בריאה לפני הגמר.
התגובה הדלה שלו אחרי המשחק, בלי תירוצים. היעדר יוזמה, לא מתאים לו.
תמיד יכול להיות שזה יום רע, אבל האופציה של תרגיל מכוון של הבחור שרוצה לשלוט בכל פרט נראית לי הגיונית.
טוב שהפסדנו עכשיו זה משפט של פין חסה גרשון בכלל….
תודה על המעורב
פעם בהמון זמן ללברון יש משחק כזה רע, על זה לבנות תאוריות שלמות נראה לי לא רציני, כשיהיו לו 3-4 רצופים כאלה יהיה על מה להתחיל לדבר . (ואני ממש לא מחסידיו)
כרגיל,עוד אחד שקורא רק גכותרות אז הוא לא שווה התייחסות
דוקטור, הבחירה הכי טובה של פילי אי פעם היא ברקלי במקום החמישי
לא מבין את החמישייה של פילדלפיה שהבאת שם , אם מדובר בבחירה ראשונה בדראפט מתוך כל השמות שהזכרת רק אייברסון ודאג קולינס היו בחירה ראשונה.
אמביד נבחר 3
אנדרו טוני נבחר 8
בילי קאנינגהאם נבחר 5
בן סימונס נבחר ראשון שנה שעברה.
עכשיו אם אתה מתכוון לבחירות סיבוב ראשון.
איפה בארקלי,ג'רי סטקהאוס ויש עוד אחרים
אז אני לא כל מבין מה אתה רוצה.
לא מסכים עם הדיאגנוזה לגבי התגובות של אוקאפור. הוא הרבה יותר זריז ממה שזה נראה ולדעתי עם טיפול נכון הוא ממש לא באבט אלא אפסייד רציני. חייבים לעבוד איתו על טווח קליעה כי את היד הרכה יש לו ובוודאי שצריך לעבוד איתו על הפן המנטלי. לדעתי אסור לעשות עליו טרייד, בטח עכשיו כשהמניות שלו נמוכות
ליין ההימורים על הפסד של הקאבס.היה פסיכי. יותר מזה אני לא רוצה לומר כלום.
אני רק נזכר בהפסד הראשון טייסון עם יחס הימורים דומה מול באסטר משמו